ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
5214-06
14/12/2011
|
בפני השופט:
יעל בלכר
|
- נגד - |
התובע:
1. ישראל טווילי 2. גילה טווילי
עו"ד יהונתן משולם
|
הנתבע:
1. ירון גירון 2. ענת גירון 3. אדריכל ארמון רם 4. מהנדס ציזלינג דוד 5. מהנדסת מרים גריידי 6. חברת הביטוח הראל
עו"ד מוטי בניאן עו"ד יעקב רוזנשיין
|
פסק-דין |
I - רקע כללי, התביעות והצדדים
1. התובעים ("
התובעים" או "
טווילי") והנתבעים 1-2 ("
הנתבעים" או
גירון") הם בעלים של בתים פרטיים צמודים שלהם קיר משותף (בית דו-משפחתי), באזור "משולש ז'בוטינסקי" בראשל"צ.
לפי הטענה, עבודות הריסה ובניה שביצעו הנתבעים בביתם ללא היתר, בניגוד לתוכנית המתאר ובניגוד לצווי הפסקה מנהליים ושיפוטיים, גרמו לנזקים כבדים לבית התובעים.
2. מדובר בתיק עב כרס, שמתנהל משנת 2006. הוא החל בתובענה שהוגשה ביום 31/10/06, למתן צו עשה ולפיצוי כספי בסך של 117,000 ש"ח. לצדה הוגשה בקשה דחופה למתן צווים זמניים, "לצורך ביצוע עבודות לחיזוק בית התובעים ולמניעת קריסתו והצפתו" (בש"א 4808/06).
3. במסגרת הבקשה לסעד זמני, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס בר-סלע.
בוצעו עבודות חיזוק בקורה המשותפת (מתוך ובתוך בית הנתבעים), בהתאם לחוות דעתו ובפיקוחו של המהנדס בר-סלע, כפי שיפורט בהמשך.
4. לאחר ביצוען של עבודות החיזוק, תוקן כתב התביעה פעמיים. בכתב התביעה בנוסחו המתוקן האחרון (כפי הוגש ביום 18/6/2008), הסעדים המבוקשים הם:
צו עשה, לשם החזרת המצב של בית גירון לקדמותו, כפי שהיה טרם החלו הנתבעים בעבודות ההריסה והבניה (להלן: "
עבודות הבניה");
פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לביתם של טווילי בשל עבודות הבניה לפי חוו"ד המהנדס אדלר (63,242 ש"ח + 44,721 ש"ח) והמהנדס וינלס (64,795 ש"ח);
פיצוי בגין ירידת ערך לפי חוו"ד שמאית בסך של 275,000 ש"ח.
פיצוי בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש בסך של 100,000 ש"ח.
לצורכי אגרה העמידו את התביעה הכספית על סך של 500,000 ש"ח.
5. גירון הגישו תביעה שכנגד בסך של 501,038 ש"ח. לפי הטענה בתביעה שכנגד, לולא התנגדות טווילי למתן היתר הבניה לביתם, היה בידם לקבל היתר ולגור בבית כבר ביום 1/10/06. התנהגותם ההפכפכה של התובעים גרמה לתשלום מיותר של שכ"ד ובעבור אחסון ריהוט (88,400 ש"ח); לנזק של מניעת הנאה מחיים בבית פרטי לעומת דירת מגורים שהם נאלצים לשכור (136,000 ש"ח) ולעוגמת נפש (250,000 ש"ח). בנוסף תבעו גירון פיצוי בגין נזקי רטיבות (5,544 ש"ח) ושכ"ט השמאי מטעמם (21,090 ש"ח).
6. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, חזרו טווילי על טענותיהם בתביעה והוסיפו, בדרך של טענות קיזוז, טענות חדשות בעילה של לשון הרע, כדלקמן: פיצוי בסך של 150,000 ש"ח בשל כך שגב' גירון הפיצה טענה שקרית כאילו מר טווילי התנשק עם היועצת המשפטית של עיריית ראשל"צ; פיצוי בסך של 376,000 ש"ח בגין כתבה שפורסמה במקומון ומכפישה, לפי הטענה, את טווילי; ועוד פיצוי בסך 100,000 ש"ח בגין אמירות של הנתבעת כלפי התובע במהלך המשפט בבית המשפט לעניינים מקומיים; ופיצוי בסך של 100,000 ש"ח בגין נזק שנגרם לתובע שבבעלותו חנות לממכר מוצרי חשמל בראשל"צ, משום שבשל ההתעסקות בכל העניין נאלץ לצמצם את שעות פתיחת החנות.
7. יש לציין, כי גירון הגישו תביעה נפרדת כנגד טווילי על יסוד אותה כתבה שפורסמה במקומון (ת.א 988/08). עיקרה של תובענה זו סולקה על הסף בהחלטתי מיום 19/12/09 בהיותה נעוצה בדיווח על דברים שנאמרו בהליכים משפטיים, לגביהם קיימת חסינות מוחלטת לפי ס' 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965. בהמשך, לפי בקשת גירון נמחקה גם יתרת התביעה. (ראו החלטה מיום 11/2/10).
8. בכל הקשור למתן היתר לעבודות הבניה בבית גירון ולביצוע העבודות התנהלו (ועוד מתנהלים) הליכים תכנוניים ומשפטיים לרוב בפני ועדות התכנון ובערכאות משפטיות אחרות (ועדה מקומית וועדת ערר מחוזית, בית המשפט לעניינים מקומיים, בית המשפט המחוזי ובית המשפט לעניינים מינהליים).
במערכת היחסים שבין טווילי לבין גירון (להלן: "
הצדדים"), הדברים התדרדרו גם למישורים אחרים. הצדדים הגישו תלונות הדדיות במשטרה. לבקשת גב' גירון, ניתן בהסכמה, צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד מר טווילי. גב' גירון הורשעה בכך שקיבלה שלא כשורה דברי דואר שהיו מיועדים לתובעים.
קצרה היריעה מלהכיל את התנהלות הצדדים. אין אלא להצר על כך, שלא השכילו לשבת יחדיו ולא ניסו להשכין שלום במעונם, על מנת שיוכלו כולם ליהנות מביתם.